מה הם ארבעת היומנים ואיך להשתמש בהם?

יומנים, לוחות, תזכורות, אוטומציות…
כל יזם צריך שיהיו לו ארבעה סוגי יומנים ולוחות.
לא ניתן לסנכרן ביניהם, לכל יומן יש את המטרה שלו.
אז בלי להאריך בהקדמות, הנה היומנים:

—-

1. לוח חזון.
זהו לוח שבו אתם כותבים את החזון, המטרות והיעדים שלכם, לאיפה אתם שואפים להגיע. לא רק עסקית, גם בריאותית, משפחתית, נפשית ותעסוקתית.

2. מחברת מזימות.
מקום שבו אתם כותבים את כל הרעיונות והמשימות שלכם, אלו דברים שאם היה לכם את כל הזמן שבעולם, או צוות רובוטים, אז הייתם מיישמים אותם.

3. יומן שנתי.
זהו בעצם היומן המצוי, לוח שנה, הגוגל קלנדר, שם משבצים אירועים ופגישות, שם רואים מה עשיתם ותעשו בכל זמן מוגדר.

4. יומן מסע.
זהו מחברת (רצוי פיזי ולא דיגיטלי) שבו אתם כותבים מה שעולה לכם בראש.
כתיבה חופשית נחשבת לטרפיה טובה בשביל יזמים עם הרבה סלט ואי סדר בראש 🙂

 

למה היומנים האלה חשובים? ואיך בעצם הם משתלבים בחיי היזם?

1. החזון שלנו זה הסיבה שאנחנו יזמים, זה הדבר ההוא שאנחנו רוצים לשנות ולשפר בעולם, אפשר לקרוא לזה מטרה, הדבר הגדול שאנחנו רוצים לקנות, השליחות שלנו, או בכל שם אחר (יש הבדל בין מטרה ליעד, אולי בפוסט הבא).

2. אנחנו משתמשים במחברת המזימות כדי לכתוב רעיונות איך להגיע למטרות שלנו. הרעיונות יכולות להגיע מקורסים, סדנאות, שיחה עם חבר או טיול בפארק. העיקר לכתוב כל רעיון ברגע שהוא עולה לנו לראש, אחרת הרעיון ילך לאיבוד. (אני משתמש באפליקציית KEEP)

3. מתוך המזימות, נבחר מידי פעם את הרעיונות החשובים ביותר, הטובים ביותר, אלו שיביאו אותנו מהר יותר למטרה ואותם נשבץ ביומן השנתי על מנת ליישם בזמן הקרוב.

4. הרבה פעמים הטבע, האלוקים, היקום או איך שתקראו לזה נותן לכם כלים כדי לממש את החזון, אבל אנחנו כל כך שקועים בעצמנו שאנחנו לא שמים לב…

למשל, בחיפוש מהיר בגוגל עולה שיש כ- 200,000 מיליונרים בישראל, זה אומר אחד לעשרה משפחות מחזיקות במעל מיליון דולר.
מצד שני, הרבה יזמים מתחילים שפגשתי בכלל לא שמים לב כשיש לידם מיליונר, או כאלו שמתאים להם לשלם ביוקר עבור שירות יותר טוב, הם שקועים בלמכור בזול כי "אין לאף אחד פה כסף".

זו רק דוגמה לחוסר שימת לב.

לכן אנחנו רוצים זמן כדי לעשות סדר בראש שלנו, בהירות, לשים לב לדברים לפרטים, לדברים שקוראים סביבנו ובשביל זה נשתמש ביומן מסע ונכתוב אחת ליום את כל המחשבות שלנו והדברים שעברנו.

דילוג לתוכן