הסוד העסקי שקיבלתי מהצייר הירושלמי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

צברתי את 24 "שנות ניסיון" הראשונות שלי בעיר ירושלים והיום אני רוצה לתת לכם חלק מזה,
משהו שלמדתי שם, משהו שעד היום סיפרתי רק לבודדים,
מדובר באחד האסימונים הכי גדולים של החיים.
לא בטוח שהאסימון הזה ייפול לכל אחד מיד, אבל ברגע שייפול – החיים שלכם ישתנו.

זהו סיפור הישר מהמדרחוב בעיר, ליד קפה רימון בירושלים.
(הם עדיין קיימים הקפה? ספרו לי בתגובות)

—-

באביב של שנת 2007 / תשס"ח (בערך)
בחור רזה וחביב, עם כובע קסקט, נראה כבן 40, יושב על כיסא מתקפל על מרצפות מאבן ירושלמי.
מולו כן ציור, דף A4 על הכן וילד כבן 7 יושב דום על כיסא מולו.
הבחור מצייר לו, עם עיפרון מחודד, את דיוקן הילד, בתמורה ל- 20 השקלים שקיבל מהורי הילד.

הבחור עובד מהר ומקצועי וכמניין אנשים מסתכלים עליו עובד.
הבחור מתקתק את הציור בפחות מ 10 דקות ואומר לילד "בוא, תסתכל".
האימא של הילד מחאה כפיים בזמן שהילד הסתכל על הציור בחיוך חצי מבוייש.

הילד אומר לצייר "אני גם יודע לצייר".
הצייר השתעשע ואמר "קדימה, בוא תצייר אותי".
הילד לקח דף ועיפרון מהצייר, צייר קשקוש ילדותי,
משהו שיותר דומה לאיש מקל מאשר לדיוקן.
הצייר הנחמד חייך ומחא לילד כפיים.

מסתבר שהילד לא היה כזה תמים,
הוא אומר לצייר "אני רוצה גם למכור ציורים, כמוך. איך אני יכול לעשות שהציור שלי ייצא כמו שלך?"
הצייר אמר "לא יודע, זה ציור טוב זה, תמשיך ללמוד" במטרה להתנער מאי נעימות עם הילד.

הילד בשלו "לא, אבל שלך יותר טוב, אולי אני צריך להוסיף ריסים?"
הצייר "סבבה"
"אולי צריך שהאף יהיה יותר יפה?"
"טוב"
"ויקנו ממני גם ציורים?"
הצייר, מנומס אבל לא שקרן, החליט לסגור את הפינגפונג הזה ואמר
"לא יקירי, לא חושב שיקנו ממך ציורים".

הילד לא נעלב, הוא המשיך "אם אתאמן, מתי אוכל למכור ציורים?"
הצייר: "זה תלוי"
"במה?" שואל הילד.

בשלב הזה כולם, מסוקרנים, התקרבו כדי לשמוע את התשובה של הצייר:
"זה תלוי אם תתאמן ביחד אתי או לבד"
"מה הכוונה?" שואל הילד.
"אם תבוא לפה כל יום ללמוד ממני, תוך פחות מחצי שנה אהפוך אותך לילד פלא,
תוכל לצייר ציורים הכי יפים לגילך ואנשים יתחילו לקנות ממך ציורים.
אבל אם תתאמן כל יום לבד, זה ייקח לך בערך 5 שנים"

—-

לפעמים אני רואה בעלי עסקים שדומים לילד:

לפעמים בעל עסק חושב שהעסק שלו מוצלח, שהתמונה שלו בסדר גמור, ורק צריך "להוסיף ריסים" או "אף יותר יפה".
לא מבינים למה לא נוהרים לקוחות בהמוניהם, לרוב הם בעצמם בתת מודע מבינים שהם לא רואים את כל התמונה, אחרת היו לוקחים איש מקצוע שיודע לעשות "אף יותר יפה".
אני, כצייר בתחום, רואה את התמונה בצורה אחרת, זו המומחיות שלי ובשביל זה באים אלי אנשים לייעוץ אישי.

אבל זו לא התובנה שדיברתי עליה, זה לא האסימון.

האסימון שנפל לי:
רוב אנשים לומדים מקצוע או קורס כי "צריך ללמוד דברים", זה החינוך שקיבלנו.
או כי איך שהוא שוכנעו שהקורס יביא להם תועלת רצינית בחיים.

אני הבנתי שצריך ללמוד ולהשקיע כדי לקצר זמן:
כדי לקבל ניסיון של בן 80 לפני גיל 40.
כדי לסגור עסק/מוצר בעייתי מוקדם, מאשר אחרי שנים של הפסדים.
כדי להקפיץ עסק/מוצר איכותי תוך כמה חודשים, מאשר תוך כמה שנים.
כדי לפתור עניין בזוגיות תוך פגישה אחת יקרה, מאשר תוך עשרות חודשי טיפולים זולים.
כדי ליצור היכרות וחברות חזקה עם עשרות אנשים איכותיים וחזקים תוך חודשיים, מאשר תוך כמה שנים.

"מיליון שקל, זה לא קצת כסף, זה גם לא הרבה כסף,
הכל תלוי בזמן, תוך כמה זמן תרוויח את המיליון הזה."

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

קבלו עוד תכנים כאלה

קבלו צ'קליסט
"איך להפוך כל 1,000 חברי קהילה
להכנסה שנתית של 200,000 ש"ח?"

ועוד תכנים שיעזרו בעסק

* המייל שלך קדוש ותקבל רק דברים מרתקים 🙂
אם התוכן לא ריתק אותך? ניתן להסיר בכל רגע.