אכלתי פיצה ולמדתי סוד התעשרות [צפה בסיפור]

איך טובע בחובות הצליח בזכות שיטת הנראות?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

ביום שני שעבר, בשעה 11:00 בלילה התחשק לי פיצה.
יצאתי בכפכפים למרכז המסחרי שליד הבית והזמנתי לי מגש אישי.
לצערי, המגש לא יצא כמו שהזמנתי.
שני חבר'ה שישבו ליד שמעו אותי מתלונן והציעו לי לשבת איתם ולאכול מהמגש הגדול שלהם.
טוב, למה לא?
פטפטנו על פיצריות, משם למסעדות ואז לעסקים ואני רוצה לשתף אתכם סיפור מרתק שהם סיפרו לי:

—-

לפני כ- 15 שנה היה בחור צעיר, בארץ, שהתחיל עסקים ברגל שמאל.
מה זה רגל שמאל?
הוא היה האח הקטן במשפחה,
האחים הגדולים ואבא שלו נהגו להקים עסקים מפוקפקים, לגלגל צ'קים, ולעשות שותפויות מפוקפקות.

זה הגיע למצב שכל בני משפחתו ברחו מהארץ בגלל חובות.
אבל הוא?
נתקע.
עיכבו אותו בשדה התעופה ולא נתנו לו לצאת.
לא היה לו ברירה, הוא היה צריך להתחיל מחדש, בלי אשראי או יכולת כלכלית.

הוא מצא חברת בוטיק קטנה שמכינה מוצרי קוסמטיקה טבעיים ומוצרי ים המלח
ומוכרת אותם בבקבוקים שקופים או לבנים עם מדבקה פשוטה.
הוא הציע לרכוש מהם סחורה בהקפה ולמכור לרשתות וחנויות.
הם הסכימו כל עוד הם יודעים בכל רגע נתון איפה נמצאת הסחורה (בכל זאת, הבחור ממשפחה מפוקפקת)
אבל אמרו לו מראש שאין סיכוי, "אלו מוצרי בוטיק מיוחדים לאנשים שמבינים, זה לא מעניין רשתות".

מה עשה הבחור לבקבוקים?
בעזרת בית דפוס הוא עיצב מחדש מדבקות יפות ויוקרתית לבקבוקים שהדביק על הבקבוקים שקיבל.
אחרי זה לקח את הבקבוקים עם המדבקות היוקרתיות וניגש לבתי מרקחת וחנויות.
הוא הציע להם את הבקבוקים (בפי 2 מהמחיר שהמפעל לקח ממנו)
והם לקחו את הסחורה בקונסיגנציה (בהקפה ובתנאי שהם יימכרו).

שבוע מאוחר יותר הוא חזר לסבב החנויות ו… הפתעה!
הרוב נמכר!
החנויות הזמינו עוד, אחרי זה עוד יותר, אחרי זה ביקשו שיביא מוצרים חדשים של המותג.
העסק שלו גדל, הוא התחיל לייצר מוצרים בעצמו ולהביא אנשי מכירות
וכך גדל ופרנס את עצמו כמה שנים עד שהתעשר מספיק כדי לסגור את החובות שלו ושל המשפחה והחזיר אותם לארץ.

—-

בטוח שיש לסיפור הזה הרבה מאוד ניואנסים שהחבר'ה שאכלו איתי בפיצה לא ידעו לספר.
אז קבלו צירוף מקרים מעניין:
יש לי לקוחה בשם יהלום הדר, שמלמדת ריקוד.
לפני מספר חודשים הזמינה ממני פרויקט שיפוץ לאתר שלה.
התהליך כלל עבודה טכנית, ייעוץ, מחקר, קופירייטינג, ועיצוב האתר דרך סוכנות הפרודיוסר ברמת אומנות גבוהה.

למחרת ליל-הפיצה שלי, היא סיפרה לי בהתרגשות שבזכות הפרויקט, קיבלה עסקה מטורפת:
לקוח חשוב מאיחוד האמירויות קיבל מספר אתרים של רקדניות,
ואחרי שראה את האתר של יהלום, ביקש מחברת ציידי כשרונות להביא אותה ואת בעלה בטיסה.
עסקה של החיים!
(הלוואי ויכולתי לשתף יותר, פשוט ביקשה שלא לשתף פרטים מעבר לנ"ל)

המכנה המשותף לשני הסיפורים האלה:
אנשים מסתכלים על האריזה!
אריזה זה:
עיצוב האתר, העיצוב הטפוגרפי במיילים, העטיפה במוצרים הפיזיים, הנראות שלכם, הכל!

איך מישהו אמר לי בבדיחות לא מזמן?
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו –
זה משפט שאומרים אלו שאין להם קנקן.
(ממש לא מסכים, אבל יש בזה משהו)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

קבלו עוד תכנים כאלה